פלינדרומים בעבודה

הרעבה – נוֹח טיבה
תיארה המכאוב
"נאכל יחד מצלחת
חלץ מִדחי!
לכאן בוא! כמהה.
ראית הביטחון, הבעֵרה?!"

***

עיקש הלוּם קרב הוא. לשכב כשל. אוהב רק מול השקיעה.

***

מתוח הגֵו, תפוס. בִּצע הליכה, כילה עצב. סוף תוגה חותם.

***

מורם עמד בגן-רקיע שמש. העיקר – נֻגב דֶמע-מרום.

***

מלהיב לגמור פעמים. מִים עף, רום גל בי הלם.

***

תמה: הישן? הלא כלה, הלך אל הנשיה המת.

***

טְוח סבל שיגרם רב. שבר מרגיש, לב סחוט.

***

זֵעה מוחה מבושל שוב מהחום העז.

***

זז אל אופק דמוּע. עומד קפוא, לא זז.

***

לוחם דוקר בחרב, ברח ברִקוד מחול.

***

– "לא יכלת, לא עמדת בזה, זבת דמע"
— "אל תלכי, אל!"

***

"עוגן, גלגל הצלה!"
"לצה", לגלג נגוע.

***

צמאה, רעבה – בה בער האמץ.

***

תולעת, עֹבש בשבע תעלות.

***

בכוך ידו ציְרה ריצודי כוכב.

***

חבטה בראש חש. ארב הטֶבח.

***

שמח ושש בשש וחמש.

***

נשיאת חן, בנחת אישן.

***

ים. צעידה. הדי עצמי.

***

תם וכלה. הלך ומת.

***

מי כילה תהליכים?

***

מחריד. די, רחם!

***

יצר אהבה ארצי.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: