מוסר פרסום

משפטים פלינדרומים

מסר פשוט בטוש פרסם.

***

מוסר פרוץ, צור פרסום!

***

מוסר פה הפרסום.

פלינדרומים בשורות

מוסר כיווץ ראוּת אל האופק, העדות תחסום
מוסר-פרסום נכלולי לו, לכן מוסר פרסום
מוסחת תודעה, קפואה, לא תוּאר – צווי כרסום.

***

יוצר, מוסר-פרסום רצוי:
תו אל תסבך, מילים כבס! תלאות
לשון שנופץ, מצפון שנושל
לאחור הכיבוס יִסוב, יכה רוח-אל.

הלך הנועם, עונה כלה

ידוע סופה – עונת מעבר. רבע מתנועה פוסע ודי.

***

קלס, בוז, עלבון בי באו ואביב נובל עזוב – סֻלק.

***

כלה החרף, פרח, הלך.

***

תם קיץ מציק, מת.

***

לך סתיו! יתֻסכל.

אביב ללבי בא

שירים פלינדרומים

רחש הרוח.
כל תל-אביב
אהבה אביב
"אל תלך! חִור השחר".

***

חֹרף או אביב?!
בולבל גוש גשם
שגשוג, לבלוב
בי בא ואפרח.

***

סוטול: החֹרף מרחרח
סביב אביב
חביב אביב
סחרחר מפרח הלוטוס.

***

בי באה תנועה
רכה, נשית. יפיפית,
ישנה הכרה,
עונת האביב.

***

משפטים פלינדרומים

אביב לבש שֵש, חג. חשש שבלב יבֹא.

***

חג אביב יבֹא? גח!

שיר כאב בתוכי כותב (בא כריש)

עמדה ניצחת תבוסה – בא כריש
בִּצע לֹע רתימה, טֶרף דחף פנימה
מלוע עברה צְוָחה, חוצה רבע עולם
ה' מינף פחד, פרט המיתר על עצב
שיר כאב. הִסו בת – תחצין הדמע.

זוגי קן חם ומחנק יגוז

השם אל האופק הביט
הטיב ה' רוח אפי
עצב הלך, מחנק יגוז
מיען נשיאת חן כוכב
ישאר מורם למרום ראשי
בכוך נחת, אִישן
נעים, זוגי קן חם
כלה בצעיף אחור הביטה
טיבה – קפואה, לא מָשה.

פרגמנטים ומשפטים המבוססים על סיפור פלינדרומי

הפרגמנטים והמשפטים שלהלן מבוססים על הסיפור הפלינדרומי יוצר מלוע שמים השמש, ה' מימש עולם רצוי (מחרוזת שירים המבוססת אף היא על הפלינדרום הנ"ל)

 

הלילה מנסה לעוף. נוי מדמין, נים-דמיון פועל. הס! נם הלילה.

***

מימש גֵו חמה חום, הזעה עזה מוחה מחוג שמים.

***

צפון מערב, רום גליל. ליל גמור – ברעם נופץ.

***

פוסל טוב, פוסק חום. בוטל סוף, מוחק סוף.

***

הכרה שלחה עדוּת: תודעה חלשה, רכה.

***

תדע אִם רצון נוצר מ-א' עד ת'.

***

יש חום שממש-ממש מוחשי.

 

***

ראוי לציון נוי, צל יואר.

 

* בפלינדרום זה רק ארבע המילים האמצעיות מתבססות על פלינדרום האב.

מחרוזת שירים על בסיס הפלינדרום השני באורכו בעברית

השירים שלהלן מבוססים על הסיפור יוצר מלוע שמים השמש, ה' מימש עולם רצוי
(מחרוזת פרגמנטים ומשפטים פלינדרומיים המבוססים אף הם על הפלינדרום הנ"ל)

***

חלום ממולח

סר החֹרף, הבשן ירוק
"כר יופי"! צוהל עצמי
כותב: "הנץ הפרח, מתת-אל
יוצר אל בושם מיוחד
ואביב נובל עזוּב – סֻלק

עור שורף, יומס
רוגש הים ולח גופי
תום שנתי. שחר מקדים
תור רוע. עוררות –
מיד קם. רחשי תנשמות

יפוג חלומי השגור
סמוי פֵּרוש רוע
קלס, בוז, עלבון בי באו
דחוי ממשוב
לא-רצוי

לא תתם חרפה
צִנה בתוכי
מצע לה וציפוי רך
קור ינשב
הפרח הרס".

***

עיקר שובל שמש לבוש רקיע

שמחה עשה ה'
רון לבוש רקיע
שמש מותחת הכיפה
תסרוג העיקשת
מִקרן שמש זורחת

אֵל רואה
ינבא העתיד
תעגון שמש
תאיר קהל ילדים –
ינעם לה

שורף לשמש רותחת
הטיל שרב אל,
להבת שמש
החום העז לב ספוג
אש מרגיש

יש חום שממש-ממש מוחשי
שיגר משא גוף, סֶבל
זעה מוחה, שמש תבהל
(לא בר-שליטה)
תחתור שמש לפרוש

"ה', למעני, מיד לילה!"
קריאת שמש
נוגעת די עתה
אבני האור
לא תחרוז שמש

נרקמת שקיעה
(גורסת – הפיכה)
תחתום שמש
עיקר שובל נוּרהּ
השעה חמש.

***

מול חדרי הלילה ירד חלום

צפון מערב.
הלילה ירד
חלום שקע

מוסח מרעש המוח
הנֵבל ברוח פורט
רֹבד עצב נטש האור

רואה שטן
בִּצע דבר טֵרוף
חור בלבנה

חומה, שער. מחסום עִקש
מול חדרי הלילה
ברעם נופץ.

***

קורי חֹרף בפרח ירוק

ידוע סופה – עונת מעבר
קר. עין-רקיע לחה
קורי חֹרף משפשף כוכב

טאטא שמי תכלת
עב בעת לכתי
מש אט-אט בכוך
פשפש מפרח ירוק

החל עיקר ניע
רק רבע מתנועה
פוסע ודי.

***

רכס ואשד ודשא וסכר

בורק ברק, יכה
אור קפוא
מלבין שלג
צח יפֹּל

הנוף: מורד
רכס צרפתי
רוחץ אשד
דשא צחור

יתפרץ סכר
דרום פונה
לפי חץ

גלשן יבלם
אופק רואה
כי קרב קרוב.

***

מותש גוף, פוגש תום

מותש גוף
האל פוסק: "סוף!"
עיפות תופיע
פוסק. סוף.
לאה פוגש תום.